שר הכלכלה אלי כהן, שמתנגד לקביעת מכסות, פעל מאחורי הקלעים יחד עם הממונה על ההגבלים העסקיים כדי לרכך את החוק. השר אמר ל"ישראל היום" כי עמדת ההגבלים העסקיים גובתה על ידיו, וכי ראה לנגד עיניו את החשש של עליית מחירי העוף שהם מוצר צריכה בסיסי. "לגישתי, יש לקדם מהלך שייתן סובסידיה לחקלאים, במקום מהלך של מכסות שיפגע בצרכנים".

הממונה על הרשות להגבלים עסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, הסבירה כי "הצעת החוק שמונחת בפני הוועדה היא לא פחות משערורייתית כי היא אפילו לא מסתירה את כוונתה - לצמצם את כמות העוף, כך שמחירו יעלה. כולנו מבינים ש'לווסת' משמעותו ל'צמצם' - זה כתוב במפורש בהצעה. רוצים להעלות רווחיות ולהעלות את המחיר של העוף. שוק הפטם בישראל הוא בהיקף של 7 מיליארד שקלים. מדובר בבשר הבסיסי שמשפחה בישראל צורכת, ואת זה רוצים לייקר ב־10% ולהטיל עול על הצרכן הישראלי ב־700 מיליון שקלים בשנה". 

"מי ייהנה מזה?", שאלה הלפרין והסבירה: "כל שרשרת הייצור תיהנה - הקמעונאים, המשווקים, הסיטונאים, וגם החקלאים קצת. ומי שיישא בעלות זה בעיקר הצרכן הישראלי העני".

יוזם החוק, ח"כ איציק וקנין (ש"ס), פתח את דבריו בישיבה ותקף את אמצעי התקשורת שהצביעו על כך שהוא ומשפתחו הם בעלי לולים. לדבריו, בחודש האחרון הוא "תחת מתקפה פרועה, שקרית וחסרת שחר. נכון, אני מייצר ביצים, אבל להבדיל מאלה שקיבלו מכסה מהמדינה - אני לא קיבלתי מכסה. קניתי משק במיטב כספי, ולא קיבלתי כלום מאף אחד. מי שניסה ללכת על הראש שלי בקו הזה עושה לא רק טעות, אלא גם עוול לעצמו. יותר משנתיים וחצי אני מתנהל עם הצעת החוק הזו, ולא גידלתי בחיים פטם ואף אחד ממשפחתי לא גידל פטם".

ח"כ רועי פולקמן (כולנו) אמר כי לדעתו, "המתווה הנוכחי לא הגיוני כי הוא מחזיר אותנו עשרות שנים לאחור". הדיון הסתיים בכך שמשרד האוצר הבטיח להביא תוכנית חלופית לטובת המגדלים, שבה תדון הוועדה.