התשובה לזן הדלתא: חיסונים

המשימה המרכזית של ישראל היא לשכנע כמיליון ישראלים שלא התחסנו – להתחסן • בשלב הזה, אין לעולם הרפואה את הנותנים הרפואיים שיקבעו האם ומתי לתת חיסון שלישי

מאז פרוץ מגפת הקורונה במארס 2020, חוו העולם וישראל מספר גלי תחלואה. על הגלים הראשון והשני התגברנו באמצעות סגר שגבה מחיר אנושי, חברתי וכלכלי קשה. את הגל השלישי בלמה ישראל בראש ובראשונה באמצעות מבצע החיסונים היעיל והמהיר בעולם.

ישראל היא מהמדינות מהמובילות בעולם בשיעור המתחסנים ובקצב חיסון האוכלוסייה. זהו הישג חסר תקדים, שבזכותו ישראל יכולה וחייבת לחיות בביטחון לצד הקורונה, תוך ניהול סיכונים ומינימום פגיעה באזרחים. המשמעות של חיים בטוחים לצד הקורונה היא יצירת איזון בין הנזקים שנגרמים לכלכלה ולחברה, בד בבד עם נקיטת פעולות שיובילו לצמצום ההדבקה והתחלואה הקשה.

חיים בטוחים לצד הקורונה אפשריים בזכות היעילות הגבוהה מאוד של החיסון במניעת מחלה קשה, גם כשמדובר בזן דלתא. הוכחה לכך ניתן לראות בנתונים מישראל ומהעולם. בינואר 2021 היו בישראל כ־8,000 מאומתים ויותר מ־50 מתים ביממה, לצערנו. באותו חודש היו בבריטניה 45,000 מאומתים, ויותר מ־560 מתים ביממה. ביולי 2021, לעומת זאת, בישראל יש 973 מאומתים ו־2 מתים ביממה, ובבריטניה - 31,000 מאומתים ו־96 מתים. לאור הנתונים, המשימה המרכזית של ישראל היא לשכנע כמיליון ישראלים שלא התחסנו - להתחסן. 

המהלך השונה של מחלת הקורונה בגל הנוכחי מציב אתגר לעולם הרפואה. אנו חייבים להבין את המשמעות של ההדבקה בזן דלתא באמצעות מחקר רפואי. יעילות החיסון נגד זן זה במניעת מחלה קשה היא גבוהה, ועומדת על כ־90 אחוז.

ועדיין, חשוב להקטין את ההדבקה, שכן חלק מחולים אלו עשוי להידרדר ולפתח מחלה קשה. חשוב, לפיכך, להחליט האם ומתי לתת חיסון שלישי (בוסטר), שיעלה את רמת הנוגדנים ויתרום לצמצום ההדבקות. בשלב זה, לעולם הרפואה אין תשובה המושתתת על נתונים רפואיים.

היום מתחיל מחקר לאומי, בהובלת משרד הבריאות ושיבא, בקרב משפחות עם מחוסנים מאומתים לקורונה שיסכימו להשתתף במחקר. החוקרים ינסו לקבוע את שיעור ההדבקה וההידבקות של מחוסנים שמאומתים לנגיף ואת אופי המחלה בקרב המחוסנים שנדבקו, ולסייע בקביעת המדיניות שתאפשר את השארת ישראל פתוחה ובטוחה.