שפירא עוסק בדו"ח באופן נרחב באפשרות להפרטת ייצור הטנקים והכלים המשוריינים, והעברתם לידיים פרטיות. "למעלה מארבעה עשורים נמשך מצב חריג מהמקובל בתחום הרכש של אמצעי הלחימה שבשימוש צה"ל", קבע המבקר. בניגוד לרוב אמצעי הלחימה שברשות צה"ל, שנרכשים מהתעשיות הביטחוניות, ייצור הכלים המשוריינים נעשה באופן פנימי, זאת על אף שבפועל הדבר הופך את מערכת הביטחון לקבלן ייצור ופיתוח, ומשמש כתעשייה לכל דבר ועניין. "אזרוח פעילויות הנעשות על ידי מנת"ק ומפעל הרק"ם עשוי לתרום להתמקדות מערכת הביטחון בתחומי ליבה, לרבות מוכנותו של צה"ל למלחמה, ולייעל את השימוש במשאבים הלאומיים בכלל ובמשאבי מערכת הביטחון בפרט", קבע המבקר.

במשרד הביטחון טענו כי היתרון של ייצור פנימי הוא של ניהול ואחזקת הכלים בעת חירום, אולם המבקר זימן אליו את ראשי התעשיות הביטחוניות הישראליות – תעש, אלביט, רפאל והתעשייה האווירית, והתרשם כי לתעשייה בישראל יש יכולת פוטנציאלית לייצר, להרכיב ולהשביח כלי רכב משוריינים. כמו כן, תהה המבקר מדוע משרד הביטחון שלל על הסף אפשרות לרכוש משוריינים מחו"ל, וקבע כי הדבר נעשה ללא בחינה מספיקה – וכיום אזרחי המדינה משלמים כספים רבים על הייצור המקומי.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מינהלת המרכבה והרק"מ במשרד הביטחון (מנת"ק) היא בית היוצר לכל סוגי כלי הרכב המשוריינים. פרויקט המרכבה הוא פרויקט לאומי, שייצורו מתבצע בכ-93 אחוז בתעשיות אזרחיות, באמצעות כ-200 תעשיות ישראליות המעסיקות עשרות אלפי עובדים. משרד הביטחון שם דגש רב על רכש כחול-לבן, בעדיפות לפריפריה.

"לעניין קבלת החלטות בנושא העתקת המש"א לאזור התעשייה ציפורית מדובר בחלק ממהלך לאומי של פינוי מחנות צה"ל ממרכז הארץ וחיזוק הפריפריה. חלופת העברת מש"א לציפורית נבחנה לעומק פעמים רבות בעבר והיא נמצאה רלוונטית ומתאימה על ידי צה"ל לצד חלופות נוספות. משעלה הנושא לשולחנו של מנכ"ל המשרד, עמדו לנגד עיניו מכלול שיקולים רחב - הן של צה"ל והן שיקולים רחבים: חברתיים, כלכליים ואחרים. ההחלטה קיבלה את ברכת שר הביטחון וצה"ל. יתרה מכך, ממשלת ישראל חיזקה את החלטתו של המנכ"ל ואף הטילה בהחלטתה מיום 5 בנובמבר 17 על צוות בין-משרדי לבחון את ההעתקה לציפורית, ולא את האופציות הגיאוגרפיות האחרות. 

מלבד הפעילות בקשורה לפיתוח כלי הרכב המשוריינים, מבקר המדינה מצא גם ליקויים מהותיים בתחום המחקר והפיתוח (מו"פ) במשרד הביטחון באופן ש"יש בו כדי להשפיע על היכולת לפתח ולספק לצה"ל אמצעי לחימה העונים באופן מיטבי על צרכיו המבצעיים, תוך ניצול יעיל של מקורות התקציב".

חקירת המבקר, שנערכה בחודשים פברואר-דצמבר 2017, מצאה למשל כי המינהל למחקר ופיתוח לא מרכז נתונים לגבי תוכניות מסוג זה בכלל גופי צה"ל ומשרד הביטחון, וכן לא לגבי תוכניות המו"פ העצמי בתעשיות הביטחוניות. כמו כן, הוא אינו מכין תוכנית פיתוח ביטחוני כוללת לצורך הצגתה למנכ"ל משרד הביטחון ולרמטכ"ל. 

 

ללא ריכוז הנתונים ובחינתם, מעיר המבקר, נפגע גם התיאום הנדרש בין כלל תוכניות המחקר והפיתוח של הגורמים השונים. עוד טוען המבקר כי במצב דברים זה יש כדי לפגוע באפקטיביות המחקר והפיתוח במערכת הביטחון ולהביא לחוסר יעילות נוכח בזבוז משאבים, ובסופו של דבר - לפגיעה בבניין הכוח בצה"ל. 

המבקר מציין כי בתוכנית המחקר והפיתוח הביטחוני של מדינת ישראל משתתפים גורמים רבים, ובהם משרד הביטחון, צה"ל, התעשיות הביטחוניות, מוסדות אקדמיים וגופי מחקר. מדובר במרכיב משמעותי בבניית עוצמתה הצבאית וחיזוק ביטחונה ומושקעים בו מדי שנה בשנה מיליארדי שקלים. מפא"ת – המינהל למחקר ופיתוח אמל"ח - הוא גוף מטה משותף למשרד הביטחון ולצה"ל, ועליו הוטלה האחריות להתוויית המדיניות, הייזום, התיאום, הניהול והכוונת מאמצי המחקר והפיתוח. הפעילות הענפה של מפא"ת, שתקציבו בשנים 2015 ואחריו הגיע לכדי מאות מיליוני שקלים, הניבה במשך השנים תוצרים שאִפשרו לצה"ל להצטייד במערכות ובאמצעי לחימה ייחודיים, תרמה לבניית תשתית טכנולוגית ביטחונית, ואף סייעה לקידום התעשיות הביטחוניות במדינת ישראל. 

 

המבקר קובע וממליץ כי יש לגבש ולרכז את תוכנית הפיתוח הביטחוני, הכוללת: על המינהל לקיים עבודת מטה למיפוי מלא של כלל נדבכי המו"פ במערכת הביטחון, לרבות אלה שבמימון התעשיות הביטחוניות וגורמים אחרים מחוץ למערכת הביטחון - בארץ ובחו"ל. זאת, לצורך שיפור התכנון והניהול של נדבכים אלה, והגברת הבקרה על אופן מימושם. לגבי המטכ"ל, המבקר קובע כי עליו לחזק את יכולתו להשפיע מהותית על תוכנית העבודה של מפא"ת בתחום המו"פ, באמצעות הרחבת היכרותו עם תחום זה, הגברת המעורבות בו והעמקת הבקרה שהוא מקיים עליו.

ממשרד הביטחון נמסר: "להצלחת מערכת הביטחון בתחום המו"פ אין אח ורע בעולם. מדינות רבות מחפשות שיתוף פעולה טכנולוגי עם מפא"ת ומבקשות ללמוד ממנה כיצד להגיע להישגים פורצי דרך. למותר לציין  שמפא"ת זכתה ב-17 פרסי ביטחון ישראל.  למפא"ת ראייה כוללת והיכרות מעמיקה עם פעילות המחקר והפיתוח במערכת הביטחון, בזכות התיאום השוטף והרציף בכל הרמות בין מפא"ת לגופי צה"ל, לרבות חברותו של ראש המינהל בפורום מטכ"ל.

"לגבי הטענה בדבר היעדר לכאורה, של עבודת המטה בעניין הגדלת תקציב המו"פ, נציין כי שלוש ועדות בלתי תלויות ברודט, טישלר ולוקר, בחנו את הסוגיה והמליצו במפורש להגדיל את תקציב המו"פ המרכזי, לפיכך אין מקום לעבודת מטה נוספת. 

"מפא"ת מנהל מעקב אחר קידום תוצרי המו"פ. ככל שמדובר בטכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך קיים קושי רב לחזות מראש ובמדויק את התוצרים. זהו מאפיין מהותי של המו"פ המרכזי. כך לדוגמה, המענה הטכנולוגי המהיר לאיום המנהרות התאפשר רק בזכות השקעה מקדמית בנושא עוד בטרם הוגדר הצורך המבצעי. כמו גם כיפת ברזל להגנה בפני רקטות ומעיל רוח להגנה על טנקים ורכב קרבי משוריין".