דוד שטרית, מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים בישראל, סיפר כי "בארץ פועלים כ־700 אולמות וגני אירועים וכ־10 אחוזים מהם נסגרים מדי שנה. יש תחרות גדולה מאוד בתחום הזה, הרבה אנשים שלא מהתחום פותחים מקומות חדשים משום שהם חושבים שיש בזה הרבה כסף. בפועל, הרבה כסף נמצא בצד של ההוצאות ומדובר באחד הענפים המסוכנים במשק".

לדבריו, "בעל מכולת שירצה הלוואה של חצי מיליון שקלים יקבל אישור על ידי מנהל סניף הבנק, אך בעל אולם אירועים שיבקש הלוואה בסכומים נמוכים יותר יוכל לקבל רק ממנהל המרחב, וזאת בגלל ההגדרה של הבנקים לתחום זה כבעל סיכון גבוה.

"אולמות אירועים צריכים להיות תמיד מעודכנים ולהציע חידושים, כי זה הביקוש. כל הדברים הללו עולים כסף". שטרית מוסיף כי "יש את העלויות של חומרי הגלם, של התשומות, של הארנונה, היטלי אבטחה, עלויות רישיון עסק ועוד, כל זאת בשוק שבו מחיר המנה נשאר סביב זהה כבר תקופה ארוכה. התחרות היא גבוהה מאוד והזוגות רוצים יותר ויותר גימיקים. כדי לא לאכזב את בעלי השמחה, האולמות מציעים להם עוד ועוד תוספות חינם, שמקטינות את הרווח".

באמצעות שיתוף הפעולה בין הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, בעלי אולמות האירועים עוברים הכשרה שנועדה, בין היתר, למנוע מהם להוציא מאות אלפי שקלים על שיווק לא נכון. נוסף על כך, מוצעות להם הלוואות מקרן בערבות המדינה, מה שפעמים רבות הבנקים לא נותנים.

אחד היועצים שמלווים את התוכנית הוא סאקי שמריז, יועץ מלווה מטעם מעוף, בעל שני תארים בהנדסת תעשייה וניהול עם התמחות בשיווק. "אנחנו יועצים עצמאיים שנבחרו לתהליך זה בבחירה קפדנית מאוד. אני עצמי עבדתי במסגרת שיתוף הפעולה עם כ־20 אולמות", הוא סיפר.

לדבריו, הבעיה השנייה היא "תחרותיות מאוד קשה בענף. לעתים קרובות במלחמה על הלקוחות בעלי האולמות מסכימים לתוספות שונות ולהנחות מבלי לחשב את העלות האמיתית, וכך יוצא שהם לא פעם מוכרים אירועים במחיר הפסד".

במסגרת התוכנית מעניקים שמריז ויתר היועצים לאולמות האירועים ייעוץ שיווקי ועסקי כדי להגדיל את כמות האירועים של העסק. בד בבד, הם מפתחים קו נוסף של אירועים עסקיים דוגמת ימי עיון, כנסים ומסיבות פרישה לעובדים. "בחלק מהמקומות מדובר במשהו חדש לגמרי, ובמקומות רבים הרחבנו את העסקים לשירותי קייטרינג ואוכל מוכן בימי שישי כתוספת הכנסה", סיפר שמריז.

נושא נוסף שמתמקדים בו עם בעלי האולמות וגני האירועים הוא צמצום עלויות. אחת הבעיות של בעלי אולמות אירועים טמונה בהוצאות הגדולות, הכוללות בעיקר את עלויות המזון ונושא השכר. סאקי שמריז סיפר שאיתור האיזון התקציבי לכל אירוע מהותי להצלחתו של הבעלים. "צריך שכמות העובדים, דוגמת מלצרים וטבחים, לא תהיה מוגזמת אחרת היא גורמת להפסד הרווחיות של האירוע, אבל גם לא מצומצמת מדי כדי לא שתפגע במוניטין של המקום. אנחנו גם מתייחסים לרכישה נכונה יותר של מזון, דוגמת סוגי מזון עם עלויות נמוכות יותר, וניהול נכון של המלאי. רק כך אפשר להגיע למצב של רווחיות".

 

היועצים בתוכנית של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים והתאחדות בעלי האולמות עובדים מול כלל הצוות הניהולי והשיווקי, שכולל בין היתר את הבעלים של האולמות, אנשי השיווק והמכירה, השפים ומנהלי האירוע. כמו כן, נבנית לבעלי האולמות וגני האירועים תוכנית שיווקית, תוך מתן סיוע ביישומה בפייסבוק ובאתרים ייעודיים. במסגרת הסיוע השיווקי מבוצעים מעקבים כדי לבחון את התוצאות שמתקבלות מהתוכנית, ובהתאם התוכנית משתדרגת עד לקבלת תוצאות אופטימליות.

לצורך הצטרפות לתוכנית יכולים בעלי אולמות האירועים לפנות למשרד הכלכלה והתעשייה ולפרויקט מעוף של הסוכנות לעסקים קטנים, אך גם היועץ יכול לפנות לאולמות האירועים ולקבל עבורם אישור לעבור את התהליך. משרד הכלכלה משתתף ב־60 אחוזים מעלויות ההדרכות ובעלי האולמות משתתפים רק ב־40 אחוזים מההוצאה, ומחיר שעת הדרכה הוא 200 שקלים. שעות העבודה של היועצים עם בעלי האולמות הן פונקציה של מספר העובדים. לדוגמה, במקרה שיש עד ארבעה עובדים מדובר ב־20 שעות, ולאולמות של בין 50 ל־100 עובדים מדובר ב־450 שעות הדרכה.

סאקי שמריז אופטימי לגבי העתיד: "אני יכול להעיד שהאולמות השתפרו בעקבות תהליך הייעוץ. זה משפר בממוצע ב־20 עד 30 אחוזים את ההכנסות והרווחיות. התגובות שאנחנו מקבלים מהאולמות מדהימות. מישהו אמר לי לאחרונה, 'מזל שהגעתם אלינו, היינו זקוקים לזה כמו לחמצן'". 

מאיר רבינוביץ' הוא הבעלים של אולמי בלוודר בראשון לציון, שהוקם לפני 22 שנים. הוא סיפר כי "אני הבעלים שלו בחמש השנים האחרונות. לפני שרכשתי את האולם עסקתי ועודני עוסק בצילום אירועים. אני הבעלים של חברת אולפני ראשון כבר 36 שנה. מבחינה בריאותית נאסר עלי להיחשף לעשן באולמות אירועים, ובהמלצת הרופאים התעסוקתיים עשיתי הסבה ורכשתי את האולם".

"נתקעתי בקיר אטום כשרציתי לקבל רישוי לעסק", אמר רבינוביץ', "מספר אולמות האירועים שיש להם רישיון עסק הוא מועט. מבין כל אולמות האירועים בראשון לציון, אנחנו בין הבודדים שיש להם רישיון עסק וזה בזכות מעוף. חוץ מזה, הייתי זקוק לעזרה מבחינה שיווקית כי זה לא אולם חדש. אנחנו נתקלים בזה שאנשים מחפשים מקומות חדשים. פעמים רבות הזוגות מעדיפים מקום חדש, שלא התחתן בו זוג שהם מכירים. אנחנו מנסים למנף את האולם בזכות הוותק שלו, אך זה לא פשוט".

אולם בלוודר גדול ומיועד ל־700 אורחים. גודל הגן שבו נערכת החופה וקבלת הפנים הוא 600 מ"ר. "אנחנו בבלוודר משתמשים בפייסבוק ובאתרי שיווק למיניהם. הרעיונות לערוצי השיווק והדחיפה לשווק בהם באה ממעוף. יש מישהו שדוחף אותך, כמו שבודקים עם הילדים אם הם עשו שיעורי בית. אם לא דוחפים, לפעמים יכולים לפספס את זה. לצערי, בגלל שמדובר בתקופה קצרה אנחנו עדיין לא רואים תוצאות בשורת הרווחים, אבל יש יותר טלפונים ויותר התעניינות והתחזיות שלנו אופטימיות. ברישוי עסקים קצרנו את הפירות. היות שמדובר בעסק ישן, עלה לנו הון לבצע את כל הדרישות. היועץ שלנו הציב לנו יעדים. היות שיש לנו מקום גדול, הוא הציע לנו לערוך גם ימי עיון של מוסדות וכנסים מקצועיים. הוא הציע לנו לצאת קצת מהעולמות של האירועים הרגילים ולפתוח את הראש. השקענו בזה כ־350 אלף שקלים".

במקרה של דרור לוי, הבעלים של וסיליו אירועים ביבנה, בעיה פיננסית הובילה להצטרפות לתוכנית. "חיפשתי ליווי עסקי בנושא פיננסי וגיליתי שמגיע לי סבסוד מהמדינה. לאחר שהתקשרתי למעוף נתנו לנו מבחר ענק של יועצים ובחרנו את המתאים לנו. חיפשנו מישהו שייגע בבעיה שלנו, שהיתה בתזרים המזומנים ובניהול העסק". 

היועץ הגיע לווסיליו והאיר את עיניהם. "אחרי שנפגשנו עם היועץ גילינו שלא היו לנו בעסק רווחים כלל, גובה ההכנסות היה כגובה ההוצאות, למרות שעבדנו עם יומן מלא. נדרשה ליועץ חצי שנה ללמוד את העסק. הוא ראה איך העסק עובד, חקר, נכנס לזה עמוק והצביע בדיוק על הבעיה". לדברי לוי, הבעיה "נבעה מחוסר ידע; לא למדתי משהו שקשור לניהול חשבונות. למדתי יזמות בתדמור וניהול עסק, אך צריך ללמוד לנהל עסק מבחינה פיננסית. זה עסק מאוד עונתי. על כל שלושה חודשים יפים יש חודש קשה. בימי ספירת העומר יש למשל נפילות גדולות, כמו גם בתשעה באב. לכן, צריך לעבוד עם תכנון מראש. מסתבר שהנהלת חשבונות זה הכלי הכי טוב שיש לניהול עסק, אם יודעים לעבוד עם אצבע על הדופק בעניין ההוצאות וההכנסות".

היועץ סידר את התזרים בווסיליו אירועים והם הגיעו למצב של רווחיות. "אנחנו יודעים כעת איך להוציא את הרווח מהמחזור ולמדנו גם במה לחסוך. 90 אחוזים מהפתרון הם מציאת הבעיה והיועץ נגע בדיוק בבעיה. בזכות הייעוץ, ההכנסות עלו בכ־30 עד 35 אחוזים".

אולם קליספרה בראשון לציון פועל זה ארבע שנים. מדובר באולם בוטיק, שמעוצב בצורה כפרית עם עיטורים עכשוויים ומיועד לאירועים עד 300 מוזמנים. בקליספרה מוגשות מנות שף בטעם עממי, דוגמת דג חריימה בטעם של סבתא. עמית דניאל הוא הבעלים של אולם זה בשלוש השנים האחרונות. 

"קיבלתי המלצה על התוכנית של הסוכנות לעסקים קטנים מחבר והצטרפתי אליה לפני ארבעה חודשים", תיאר דניאל, "המטרה שלי היתה לקבל הדרכה, להתקדם וללמוד. למדתי איך לעשות דו"חות כספיים, לשווק ולנהל את המקום טוב יותר גם מבחינת העובדים. היועץ שלנו היה נוכח באירועים ונתן לנו סיכומים על כל אירוע, כמו 'סופר נני'. הוא צפה מהצד ונתן הערות שבזכותן שיפרנו עוד דברים. מישהו מבחוץ רואה יותר טוב ממי שנמצא במקום מדי יום".

בזכות התוכנית, שיפרו בקליספרה את אתר האינטרנט. בד בבד, הם מציעים קייטרינג לאירועים אחרים, דוגמת קייטרינג לשבת חתן ולאירועים עסקיים. "זה עדיין חדש אבל הצפי הוא טוב. המטרה שלנו היא להגדיל את המחזור ב־10 עד 15 אחוזים בשלושה או ארבעה החודשים הקרובים".

אולמי אמיליה בגבול ראשון לציון־נס ציונה קיימים זה 25 שנים. רן אשכנזי הוא הבעלים בשמונת החודשים האחרונים, זאת לאחר כ־15 שנה שבהן עסק בצילום אירועים, במכירת חליפות לאירועים ואף היה בעלים של שלושה אולמות אירועים. "שיפצנו את האולם והפכנו את המקום מהיסוד להרבה יותר מודרני וחדשני בהשקעה של כשני מיליון שקלים", סיפר אשכנזי.

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

בדומה לבעלי אולמות אירועים אחרים, חבר המליץ לו על התהליך. "שמחתי לדעת שיש חברה שתומכת בעסקים ועוזרת להם ושהמדינה משתתפת בזה. הסיבה שרצינו ליווי עסקי היא שידע זה כוח. תמיד טוב לשמוע ולהיעזר בגורם מקצועי וזה לא קשור לקשיים". באולמי אמיליה רצו לחזק את השיווק, המכירות והידע על העסק, דוגמת דו"חות כספיים ומספרים. בתקופה של כשלושה חודשים הם עברו תהליך של כ־200 שעות ייעוץ ועודם ממשיכים. לדברי רן אשכנזי, "קיבלנו כלים טובים ורעיונות לדברים שצריך לעשות, ביניהם כיצד לשמר לקוחות. התהליך שיפר את הרווחיות שלנו בכ־10 אחוזים".

אחת הבעיות של בעלי האולמות היא היותם כפופים לרגולציה של משרדים רבים. כתוצאה מכך, גם אם אינם מודעים לחוק מסוים, הם חשופים לקנסות שמכבידים עליהם מבחינה כלכלית. הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה בראשות רן קויתי פועלת לקידום צורכי הבעלים גם מול הרגולטורים בתחום, כדי לשפר את יכולתם להתמודד היכן שצריך, עוד לפני שיקבלו סנקציות על העסק.

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה מקדמת עם משרד המשפטים רפורמה שאמורה להשפיע על בעלי אולמות האירועים. לדברי רן קויתי, "מדובר באחד העסקים המורכבים במשק. הפעילות שלו נוגעת לכל הרגולטורים, דוגמת משרד הבריאות, משרד איכות הסביבה, משרד הכלכלה ועוד. אנו מזהים שלפעמים בעל העסק לא מכיר את כל החוקים והפקחים נותנים דו"חות. אנחנו רוצים למנוע מצב זה, ולכן מקדמים חוק שלפיו בפעם הראשונה עסק יקבל התראה. הקנסות הם בדרך כלל פר עבירה ולפי מספר העבירות, כך שזה יכול להגיע ל־30 אלף שקלים לעבירה, ולמאות אלפי שקלים אם מדובר במספר עבירות". 

 

לגבי סוג הקנסות אמר דוד שטרית, מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים בישראל, כי "בעלי האולמות מחויבים לשמור שלא יעשנו באולם וקשה לאכוף את זה, לא תמיד אפשר לתפוס כל מעשן. נוסף על כך, יש מד דציבלים שנאכף על ידי המשרד להגנת הסביבה כשהדי.ג'יי משמיע מוזיקה מעבר לדרגה המותרת. אי־ידיעת החוק אינה פוטרת מן העונש, אבל הקנס לא יכול להיות בסכום לא פרופורציונלי. אפשר לתת התראה או קנס בגובה 300-200 שקלים על מנת שיבינו במה מדובר". שטרית הוסיף כי "משרד הבריאות ושאר הגופים אמורים לעשות רענון. הם מוציאים נהלים חדשים ולא בהכרח מעדכנים בשטח. אנחנו מקווים שהם ישרישו את ההנחיות ושגם הקנסות יהיו מזעריים".