חיילי כוח יוניפי"ל מודים: "חיזבאללה נוכח בשטח - אנו חוששים לסייר בלילה"
במשך שנים טוענים בישראל כי כוח האו"ם שמוצב בדרום לבנון אינו ממלא את משימתו, וכי ארגון הטרור פועל באזור למרות החלטת מועצת הביטחון • כעת מודים חיילי יוניפי"ל: "אנו חוששים מחיזבאללה ועושים את המינימום האפשרי" • כך הפכה החלטה 1701 לאות מתה

ניסיונותיה של איראן לקבל אחיזה של קבע בסוריה ובלבנון הסיטה את תשומת הלב מכך שהיא כבר עכשיו מצליחה, באמצעות חיזבאללה, לרוקן מתוכן את משימתו של כוח השלום של האו"מ בדרום לבנון, יוניפי"ל. עדויות חדשות מלמדות כי לאור הלחץ של חיזבאללה, הוחלט בארגון לבצע את "המינימום האפשרי" כדי לא לעצבן את חסן נסראללה.
לפני מספר שבועות נצפה מנהיג עיראקי-שיעי בכיר, קייס אל ח'זעלי, מסייר בדרום לבנון בקרבת הגבול עם ישראל. ח'זעלי הוא מפקד עסאיב אהל אל־חק, אחת המיליציות השיעיות החשובות ביותר במלחמה נגד דאעש. היא משמשת למעשה כזרוע של טהרן בסוריה, וקודם לכן שירתה אותה גם בעיראק.
סיורו של ח'זעלי הסתיים בכפר כילא, מרחק יריקה ממוצב ישראלי. "אני כאן כדי לתמוך באחיי מחיזבאללה", הכריז ח'זעלי כשהוא מנופף בטלפון סלולארי המוצמד למגפון. הסצנה היא רק דוגמה לשיכרון הכוח של המיליציות האיראניות בסוריה בעקבות ההצלחות שלהן בשדה הקרב. אך מעבר לכך, הסיור שלו הוא דוגמה לכך שדרום לבנון הוא שטח הפקר שבו איראן וחיזבאללה יכולות לפעול בחופשיות.

ראש הממשלה הלבנוני סעד אל חרירי רתח כאשר שמע שח'זעלי הצליח להיכנס ללבנון ולסייר בגבול והורה למנוע מקרים דומים, אך זמן קצר מאוחר יותר ערך מפקד של יחידה שיעית נוספת ביקור זהה, גם הוא בחסות חיזבאללה.
הביקורים הפרובוקטיביים האלו מתרחשים מתחת לאפם של אלפי חיילי כוח שמירת השלום בדרום לבנון, יוניפי"ל, ומלמדים על שחיקתו ההולכת וגוברת לטובת חיזבאללה.

"מנסים לפגוע בחיילי האו"ם"

"בהשוואה לתקופת שירותי ב-2006-2007, היום אנחנו פחות עצמאיים באופן ניכר", מודה חייל יוניפי"ל צרפתי מחטיבת חי"ר ממוכנת ששב מלבנון באביב האחרון. "פעם, היינו מפטרלים בכפרי חיזבאללה דוגמת בינת ג'בל, גם אם היו עוקבים אחרינו ממרחק. היום כבר אי אפשר לסייר בכפרים האלה, אז פשוט נעים מסביב".
קצין אירי בכיר מוסיף: "קורה שאזרחים מנסים להתנכל לנו באזורים שבשליטת חיזבאללה, במיוחד כשאנחנו מבצעים תצפיות". לדבריו, "שוב ושוב, מנסים לפגוע בחיילי האו"ם ממדינות המערב. לרוב, התקריות מוגבלות לזריקת אבנים, אך לפעמים גונבים להם את הנשק, שודדים להם את הרכב או נוטלים מהם את מכשירי הקשר".
בהתחלה ניסה יוניפי"ל להתעלם מהתקריות והכוחות המשיכו למלא את משימתם כאילו אין לכך שום השפעה. הגדוד הספרדי אף התעקש לשלוח כוחות מיוחדים ללב הכפרים השיעים, כדי לתשאל אזרחים ולאתר מחסני נשק. אבל נחישות זו הובילה לטרגדיה: ב-2007 מטען צד הרג שישה חיילים ספרדים בפיגוע שעד היום איש לא נטל עליו אחריות.
כך או כך, אחרי מספר פיגועים נוספים כוחות האו"ם השלימו שכדאי להם להדיר רגליהם ממקומות מסוימים והיום כוחות האו"ם מסיירים בפטרולים משותפים עם צבא לבנון ועליהם לדווח ללבנונים על כל מעשיהם. זהו למעשה התנאי לשמירה על ביטחונם. "כל ניסיון לקחת יוזמה נכשל", מעיר בצער הקצין הצרפתי. על הנייר, יוניפי"ל מדווח על כ-13,500 "פעולות מבצעיות" בכל חודש, המתקיימות יום וליל. אבל בפועל, טוען המקור, "אנחנו לעולם לא יוצאים מהמחנה בלילה, שכן צבא לבנון מסתייג מכך. וזה בדיוק הזמן שבו קורים דברים".
גם פריסתו של צבא לבנון בדרום היא סמלית בלבד, טוענים ביוניפי"ל. "כשאנחנו מזהים פעילות צבאית באזורנו, במיוחד בקרבה לקו הגבול, צבא לבנון אוסר עלינו להציב תצפיות. נדמה שמישהו אחר מקבל החלטות עבורו", טוען קצין לשעבר בלשכת הקישור של יוניפי"ל.