הוא נולד בברזיל, הפך לאגדה בסלובניה, אבל מבחינתו אין ארץ אחרת מלבד ישראל • מרקוס טבארס, חלוץ מאריבור, מסביר בראיון ל"ישראל היום" על הקירבה שלו למדינה • "אני אוהב את ישראל, זה מה שחשוב לי שכולם ידעו", אומר האיש שמפריד בין הפועל ב"ש לליגת האלופות
כמו מרואן קבהא, גם מרקוס טבארס הרגיש בבית כשגלגלי המטוס של מאריבור חרקו אמש על מסלול הנחיתה בנמל התעופה בן־גוריון. חלוצה של האלופה הסלובנית, שתפגוש הערב את הפועל ב"ש במשחק הראשון של פלייאוף ליגת האלופות, אמנם נולד בברזיל ושיחק כדורגל רק במולדתו, במלזיה, בקפריסין ובסלובניה, אבל עבורו אין ארץ אחרת מלבד זו שתושביה מזיעים את עצמם לדעת בחודשי יולי־אוגוסט.
"ישראל בשבילי היא המדינה של אלוהים. אני מאמין באלוהים, באברהם יצחק ויעקב ואני מאמין גם שישו הוא יהודי", הוא מסביר בראיון מיוחד ל"ישראל היום". על המפגש מול הקבוצה של ברק בכר הוא מסרב לדבר - לא קיבל אישור מהדובר ולכן מסתפק רק ב"אני בכושר טוב והקבוצה שלי מוכנה" - אך על ארץ הקודש אין לו בעיה לקשקש עם כל אחד ובכל שפה. "הייתי פה המון פעמים", הוא מספר, "כמעט בכל שנה אני מגיע לכאן עם אשתי ואנחנו מתפללים בכותל. כמו כן, האישה והילדים באים לפה בכל סוכות, אבל אני לא יכול כי אני משחק בתאריכים האלה".
טבארס היה כאן לפני כחודשיים, מתוקף תפקידו כפעיל בשגרירות הנוצרית הבינלאומית, הארגון הנוצרי־ציוני הגדול בעולם. "היינו בירושלים ופגשנו את כבוד הנשיא. לא לחצתי את ידו כי היתה המולה גדולה, אבל הקשבתי בריכוז לדבריו ובמיוחד לבקשה שלו להתפלל למען ישראל". כבר תשע שנים שזה מה שטבארס עושה כשהוא לא מחורר רשתות - מתפלל ועובד למען ישראל. ב־2008 פגש את אנשי השגרירות הנוצרית שעובדים בירושלים והחליט שהוא רוצה להיות חלק פעיל בעשייה. "אני מאמין בתורה ובגלל זה אני מטיף לנוצרים בסלובניה לתמוך בישראל", הוא מסביר. את זמנו שם הוא מחלק בין אימונים ומשחקים לבין נאומים, הפגנות תמיכה ופעילויות חברתיות שמטרתן אחת: הסברה.
קבהא. "אוהב שישראלים מגיעים לשחק כאן", אמר טבארס // צילום: אי.פי.אי
התפילות עם סלליך
טבארס כבר בן 33. בצעירותו נחשב לכישרון גדול והוא אף עבר בנבחרות הצעירות של ברזיל, אך כנער משכונת מצוקה לא הצליח לשלב בין חיי ההוללות לבין הדרישה המקצוענית של הספורט. השינוי הגיע כשעבר ב־2004 לליגה המאלזית, שם סידר את הקופסה ואת הרגליים, שם פגש את הנצרות. ב־2008 פגש את זלאטקו זחוביץ', מגדולי שחקני סלובניה, ונחת במאריבור.
במדיה הפך לאגדה - הוא העלה אותה לשלב הבתים של ליגת האלופות עם שער ניצחון מול סלטיק, ועם השנים הפך למלך שערי המועדון בכל הזמנים עם 186 שערים ומלך ההופעות עם 435.
במהלך תשע שנותיו במאריבור, טבארס שיתף פעולה עם שלושה ישראלים. "הסתדרתי עם כולם מצוין. גם עם דודו (ביטון; ד.ה), גם עם סנטי (סנטיאהו סלליך; ד.ה) ועכשיו עם קבהא. אני אוהב שהם מגיעים לשחק כאן. עם סלליך הייתי מתפלל בכל בוקר, שם טלית ומניח תפילין. היינו עושים שבת יחד כי אני מאמין שזאת הדרך הנכונה".
עם קבהא הקירבה למנהגי היהדות בלתי אפשרית כמובן, אך את הזמן המשותף מנסה הברזילאי לנצל כדי לדלות מידע על מה שקורה כאן אצלנו. "אני כל הזמן שואל אותו שאלות, אבל הוא מדבר מעט. אני לא חי בישראל וקשה לי להבין את המצב. חשוב לי לדעת, כי בסופו של דבר אני מעביר את זה הלאה לנוצרים".
את הביקור הזה, השני למטרות עבודה מאז המפגש מול מכבי חיפה ב־2011, הכומר טבארס יקדיש לכדורגל נטו. את העונה פתח מצוין עם שני שערי ליגה ושלושה באירופה, והמטרה היא לעשות זאת שוב בטרנר. "כנראה שאלוהים עוזר לי הרבה", הוא עונה כשנשאל לפשר הכושר הנוכחי. לקראת סיום הראיון נעשה ניסיון אחרון לקבל איזו כותרת לקראת המשחק החשוב מחר, אך זו התשובה שהתקבלה: "אני אוהב את ישראל, זה מה שחשוב לי שכולם ידעו. שלום ותודה (בעברית צחה)".
