בזמן שהחילונים נופשים בעיקר בחו"ל, החרדים נשארים בארץ • את ההזדמנות הזו זיהו מלונות רבים, שמתאימים עצמם לציבור שומר המצוות • גם אתרי בילוי הצטרפו לתופעה: "החרדים מכסים את ההוצאות של הסגירה בשבת"
מי שפתח בשבועיים האחרונים את העיתונים החרדיים הממוסדים המכונים "שופרם של הרבנים", דוגמת "יתד נאמן" ו"המודיע", עלול לחשוב שנתקל בעלוני תיירות חגיגיים. רשימות מסודרות של כל האתרים הסגורים בשבת, אתרי בילוי ואטרקציות שמבטיחים בריכות נפרדות ואפילו ערוצי שיט נפרד בקיאקים, ושלל מלונות שמתגאים בכשרות מקפידה במיוחד ולו"ז לוהט ואטרקטיבי עם הרצאות של מיטב הרבנים והזמרים החרדים, כמו ישי לפידות ולהקת פרחי הילדים, ומתחמי ספא נפרדים לחלוטין.
מחירי הנופש והמלונות בארץ מרקיעים, ולא מעט ישראלים מעדיפים לסגור דיל זול יותר בקפריסין וביוון. מי שלא יכול לעשות זאת הם החרדים שתלויים באוכל כשר. הם בוחרים להישאר בארץ, והופכים לקהל יעד של עולם התיירות הישראלי. החופשה החרדית הרשמית החלה מייד אחרי ט' באב ומסתיימת בראש חודש אלול. היא נקראת בין הזמנים, והציבור החרדי יוצא להתרענן. השנה, כך נראה, מגלים בתי המלון ואתרי הבילוי פתיחות גדולה יותר לצורכיהם של הדתיים והחרדים.
הרב מרדכי בלוי, יו"ר משמרת הקודש והחינוך, מספר: "אתמול טלפן אלי בעלים של אתר בילוי ליד יסוד המעלה וסיפר שלפני שסגרו בשבת היו להם מדי יום 200 כניסות, ומאז שסגרו בפסח יש להם 2,000 כניסות ביום. הציבור החרדי הוא צרכן חכם והוא יודע לעמוד על הזכויות שלו. בחודשים האחרונים היה קמפיין של ממש, שמזכיר לציבור שאסור ללכת למקומות שלא שומרים שבת, וזה עשה את שלו. אל תשכח שהציבור החרדי מונה כמיליון קליינטים וצורך בעיקר כחול־לבן, והמלונות ואתרי הבילוי יודעים את זה".
מה בודק אדם חרדי לפני שהוא סוגר דיל במלון?
"דבר ראשון הוא בודק אם יש כשרות מהדרין, אחר כך שיש שעות נפרדות בבריכה ואם אפשר להשקיף עליה מהחדרים, שזו בעיית צניעות. הם מתעניינים אילו עוד קבוצות מגיעות באותו הזמן, מה התכנים שהמלון מציע ועד לרמה שאם אפשר להוציא או לנתק את הטלוויזיה בחדר ואם יש דלתות אלקטרוניות. יש הרבה מלונות שרוצים את הציבור החרדי, אמנם לא בתל אביב אבל בצפון, בים המלח ובדרום יש המון כאלה".
גם בצד של המלונות מספרים על תנופת התיירות החרדית. ענת סטריק־דהאן, סמנכ"לית מלונות טמרס ויו"ר ועדת שיווק התאחדות מלונות ישראל, אומרת: "יש יותר ויותר בתי מלון בישראל שמוכנים לתיירות החרדית. יש תקופות שיודעים שבהן הציבור החרדי נופש, כמו פסח ובין הזמנים, ומלונות נערכים לזה. גם ברמת הכשרות, מחליפים את המוצרים של הבקר, העוף וגם הירקות, וכשמגיעות קבוצות אז הרבה פעמים הן מביאות רב־משגיח משלהן. יש עסקאות שהרב מתנה שלא יהיו לא יהודים במטבחים.
"לאחרונה יש מלונות שמוסיפים קירוי לבריכה כשהציבור החרדי נופש, כדי שבימים הנפרדים לא יהיה אפשר להסתכל על הבריכה מהחדרים, ויש הפרדה מלאה אפילו בספא. היום הציבור החרדי אוהב מותרות, מסאז' שבדי ואבנים חמות - ודאי שגבר עושה לגבר ואישה לאישה. היום גם דואגים שכל הספא יהיה כמו הבריכה, בימים או בשעות נפרדים".
סאבלט בצפת
התופעה הזו לא קיימת רק במלונות. יותר ויותר אתרי בילוי סוגרים את שעריהם בשבת, כולל אחד מוכר במיוחד, "רפטינג נהר הירדן". ערן גיגי, אחד משלושת האחים הבעלים של האתר, סיפר: "20 שנה היינו פתוחים בשבת, והגענו למסקנה שצריכים לסגור בשבת. לא הופעלו עלינו שום לחצים, זה גם לא מטעמים דתיים, בעיקר מטעמים משפחתיים. יש לי ארבעה ילדים וגם לאחים שלי, והשבת מוקדשת להם. אני יוצא לעבודה ב־7 בבוקר וחוזר ב־7 בערב. לעבוד בתיירות זה לעבוד 24/7. כל היום טלפונים, ופשוט נמאס. עכשיו בשבת הטלפון בכלל לא לידי. זה רק אני והמשפחה".
רוב הציבור החילוני מטייל רק בסופ"ש, אין נזק כלכלי?
"אין נזק. יש ירידה קלה בהכנסות, אבל גם היא מתקזזת עם ההוצאות הגדולות של אתר שפתוח בשבת ולדוגמה צריך לשלם לעובדים 200%. זה מתקזז גם עם העובדה שעכשיו, כשאני סגור בשבת, מגיעים אלי מהמגזר החרדי, והם אפילו אומרים לנו, 'אנחנו רוצים לתמוך בכם'. כשאנחנו אומרים שסגרנו רק לאחרונה בשבתות, מוחאים לנו כפיים. פעם אחת אפילו הרימו אותי על הכתפיים. גם אם ישלמו לי היום מיליון שקלים, אני לא חוזר לעבוד בשבת. זה כיף אדיר, יום אחד שאתה מחכה לו כל השבוע לבלות עם הילדים".
איזו, אחד הבעלים של מתחם "סקי בגלבוע", סיפר: "זו השנה השלישית שאנחנו סוגרים בשבת. אין נזק כלכלי. ברגע שהודענו שהאתר סגור בשבת התחילה התעניינות, חלק גדול מהמבקרים החרדים שמגיעים אומרים במפורש שבאו כי אנחנו סוגרים בשבת. למעשה, החרדים מכסים את ההוצאות של הסגירה בשבת".
כפי שהבנתם, אחת השאלות הגדולות היא סוגיית העמידה בהוצאות. כיצד משפחות חרדיות שהכנסתן נמוכה יוצאות לבתי מלון ובכלל איך הן עוברות את הקיץ. לדבריו של איציק מצרפי, מומחה לצרכנות חרדית, "מבחינה כלכלית, הציבור החרדי מחולק לשלוש. יש את החרדי שלא עובד, מסתפק במועט מאוד ואצלו נסיעה לפארק קרוב באוטובוס היא הבילוי של החופש. יש את החרדי הממוצע שאשתו עובדת והוא מביא עוד כמה שקלים ושם יש שני דברים עיקריים שעושים: סאבלט ובתי מלון זולים מאוד, שמיועדים לציבור החרדי.
"את הסבלוט לא המציאו החילונים, כל אדם חרדי מכיר את זה שמשפחות בבני ברק מחליפות עם משפחות מצפת או מאלעד ומירושלים ולהפך. השכבה הזו גם הולכת לבתי מלון מאוד זולים בטבריה. החופשה שלהם זולה יותר ב־30% בערך מהחופשה של משפחה חילונית. שבוע חופש כזה עולה בערך 7,000-6,000 שקלים למלון. שאר האטרקציות יהיו בחינם, בין שזה בחופים נפרדים ובין שזה בפארקים ובמסלולי הליכה".
ומה עם השכבה השלישית?
"היא דומה למשפחה חילונית ממוצעת, ששני ההורים עובדים ומרוויחים בממוצע 15 אלף, ואצלם גם חו"ל בא בחשבון".
