ראש מפלג חקירות ביאח"ה לשעבר סנ"צ בועז גוטמן תוקף את המשטרה בראיון ל"ישראל היום" • "המשטרה רודפת כותרות - הם יודעים שחקירות אנשי ימין אהובות על התקשורת וזוכות לתהודה" • "בפרקליטות רוצים להחזיר את שלטון השמאל"
"יש זרמים תת קרקעיים במשטרה ובפרקליטות שעושים סיכול ממוקד לממשלות הימין", כך אמר סנ"צ בועז גוטמן, לשעבר ראש מפלג חקירות ביאח"ה ל"ישראל היום". עוד ציין גוטמן כי "יש רשימה ארוכה של דוגמאות לחקירות שלא היו צריכות בכלל להתחיל והן נסגרו לבסוף מחוסר אשמה: נאמן, רפול, קהלני, שטרית וליברמן. אלו שרים או מועמדים לשרים שעשו להם סיכול ממוקד".
לדבריו מדובר בתופעה שונה מהותית מתיקים כמו זה של אולמרט או חיים רמון. "אני לא מדבר על אנשים מושחתים שהורשעו. אלא על אנשים שלא היה עליהם כלום מלכתחילה. אנשים שעברו את כל התהליך וזוכו מחוסר אשמה", סיפר. מדובר על תופעה השמורה רק לאנשי ימין. "תראו לי דוגמה אחת למקרה כזה שהיה בתקופת שלטון השמאל, של סיכול ממוקד של מועמדות. דוגמא אחת. לא תמצא".
גוטמן נותן שתי סיבות לתופעה: "מצד המשטרה מדובר ברדיפת כותרות. חלק מהחוקרים יודעים שחקירות על אנשי ימין אהובות במיוחד על התקשורת וזוכות לתהודה רבה". אבל מצד הפרקליטות מדובר גם במניע אידאולוגי, "יש שם אנשים שרוצים להחזיר את השלטון לשמאל. להחזיר עטרה ליושנה. והם פועלים בהתאם". כראיה, הוא מזכיר את חומרי החקירה שהדליפה ליאורה גלאט ברקוביץ שנגעו לאריאל שרון, ואת כתב האישום שהגישה רות דוד נגד יעקב נאמן: "כולנו ידענו שאין שם כלום בתיק הזה", הוא אומר על נאמן.
"שטויות אינטרסנטיות"
גוטמן, ששירת ביאח"ה עד סוף שנות ה-90 והיה מעורב בחקירות נגד נתניהו בקדנציה הראשונה, נזהר מלהתייחס לפרטים שמפורסמים בתקשורת על החקירות הנוכחיות. "זה הכל שטויות אינטרסנטיות" הוא אמר, ותוקף בחריפות את תופעת ההדלפות: "יש הדלפות שיטתיות כל הזמן. זה מגיע או מהמשטרה או מהפרקליטות. זו לא פעם ראשונה שעושים את זה עם נתניהו. גם בסיבוב הקודם בשנות ה-90, היה אותו דבר. אותו פסטיבל ואותו לחץ תקשורתי, אבל בסוף הכל קרס".
גוטמן, שהיה ראש צוות חקירה בזמן שהתנהלה חקירת חברון-בראון, חושף שהוא וחבריו ידעו שמדובר בתיק חסר בסיס שהתנהל רק בשל הלחץ התקשורתי. "אצלנו קראנו לזה בזלזול תיק חסון-בטון", הוא אמר, בהתייחס לטענת איילה חסון בערוץ 1 לכך שהראיות בתיק היו מבטון יצוק. ואכן, התיק נסגר לבסוף על ידי היועמ"ש דאז רובינשטיין. "לי היה ברור שהתיק יקרוס כי אי אפשר לסמן מטרה על סמך מה שהתקשורת כותבת", הוא אומר.
גם היום חש גוטמן שמתנהל סוג של קמפיין בנושא. "יש ריטואל קבוע שלקראת סוף השבוע מתפרסמות בעיתונים ידיעות חדשות מתוך החקירות. בנימין נתניהו מביא רייטינג לכל העיתונים, מכירת המודעות עולה וכולם מרוצים". אנחנו כבר רגילים לכך: "זה לא מקרי שהתזמון הוא תמיד לסוף השבוע כשלאנשים יש זמן לקנות ולקרוא עיתונים. ביבי זה כבר חלק
מהקידוש בליל שבת. זה חדשות ביבי. פרשת השבוע
עד מדינה - לא סוף פסוק
מניסיונו גוטמן יודע שגם עדי מדינה רחוקים מלהיות סוף פסוק. הוא מכיר זאת מקרוב בתיק עמדי שהתנהל אז נגד נתניהו. עמדי קיבל אז מעמד עד מדינה ובכל זאת התיק נסגר מחוסר ראיות: "שוטרים מטומטמים וטיפשים חושבים שאם יש להם עד מדינה זה כאילו יש להם אקדח טעון בכיס", אמר גוטמן, וקבע: "זה שטויות, עד מדינה לא מוכיח כלום".
ויש לו גם דוגמאות. "רכשתי קצת ניסיון עם עדי מדינה ושלחתי שניים מהם לבסוף לבית סוהר", סיפר. אחד מהם נוגע לעד חיים לוין שגוייס להעיד נגד מהנדס עריית חיפה איתמר ינוביץ'. לדבריו, "העיתונות היתה מלאה עליו וידיעות אחרונות אפילו כתבו שהוא ייעצר". ומה קרה בסוף? "חקרתי את לווין וערכתי עימות בינו לבין ינוביץ'. והתברר שהעדות כולה קרסה. בסוף הוא חטף 3 שנים בפנים".
במקרה אחר, ישראל גוטליב ששימש ב-1981 עד מדינה נגד שר הדתות דאז אהרון אבוחצירה. "בעדות בבית המשפט התהפך גוטליב על הדוכן וחזר בו מהעדות שנתן במשטרה. אבו חצירה זוכה במשפט הראשון וראש יאח"ה דאז קיבל את את שוק חייו", סיפר גוטמן.
לדבריו אין זה מקרי שבית המשפט העליון הורה להשתמש בעדי מדינה בצימצום. "בתי משפט בודקים עדי מדינה בשבע עיניים על הדוכן. יש הרי בעיה רצינית איתם. עד מדינה הוא למעשה עבריין, אלו לא אנשים צדיקים וטהורים", אמר.
"יש ירידה באיכות העבודה של יאח"ה"
לגוטמן ביקורת קשה גם נגד העובדה שהמעורבים ב"חוק ישראל היום" לא נחקרים. "מדוע לא פותחים בחקירה בנושא? הרי חלקם קיבלו דפים שלמים בידיעות אחרונות. היה למשל מוסף בידיעות אחרונות שבו נתנו שמונה עמודים לציפי לבני. ביררתי כמה עולים שמונה עמודים בידיעות. מדובר בשווי של 380 אלף שקל. זו לכאורה טובת הנאה פר אקסלאנס".
לדבריו הוא הגיש תלונה על כך לפרקליט המדינה וליועץ המשפטי לממשלה עוד בשנת 2015, אבל לא זכה לתשובה.
אחת הטענות היא שלא חוקרים את "חוק ישראל היום" כי אין למשטרה הקלטות של שיחות בין לבני ולפיד למוזס למשל, בעוד שיש הקלטות של השיחות של נתניהו איתו. גוטמן מסכים שזו הסיבה, וחושף כי מדובר בכשל חמור ועמוק הרבה יותר ממה שנדמה.
"אין לשוטרים הקלטות אז לא חוקרים. זה נכון. השוטרים הולכים איפה שאתה מביא להם את זה בכפית לפה", אמר. גוטמן הזכיר מקרה בו סמנכ"ל משרד ממשלתי שכר חברת חקירות פרטית והגיש ליאח"ה חומר מוגמר. "הבנאדם הביא לנו תיק מסודר עם כל הראיות. רק נשאר לשים סמל משטרה על זה. ככה השוטרים עובדים", סיפר.
באופן כללי, טוען גוטמן, "יש ירידה באיכות של העבודה" במפלג החקירות. לדבריו, העובדה שהתיק נגד שרה נתניהו חוזר שוב ושוב למשטרה "להשלמות" מלמדת הרבה. "זה אומר שהחקירה לא מתנהלת במקצועיות. 21 שנים הייתי ביאח"ה ומעולם לא החזירו לי תיק להשלמות. כשאין ראיות אז צריך לסגור. מה פתאום שולחים להשלמות?".
ההפגנות אצל מנדלבליט
גוטמן חושש שהלחץ על מנדלבליט עלול לפגוע בסופו של דבר גם בהחלטות המקצועיות שלו.
"מה פתאום מנדלבליט הודיע בינואר שהוא שוקל לפרסם תמלילים מפגישות ביבי מוזס. מה זה אומר? ממתי מפרסמים מסמכים מתיקי חקירה? אולי נפרסם מסמכים מהתיק של מנדלבליט בפרשת הרפז? גם שם יש עניין לציבור, והתיק הרי נסגר מחוסר ראיות מספיקות לא מחוסר אשמה", הזכיר גוטמן.
ההחלטות הללו מתקבלות לדבריו בשל "הלחץ של ההפגנות על הבית שלו". בסופו של דבר, אומר גוטמן, "אין בנאדם שלא מושפע. אני מאמין שמנדלבליט הוא אדם ישר אבל הוא בנאדם כמוני וכמוך והוא עשוי להגיב ללחצים כמו כל אחד אחר".
