פרופ' בן סימון, יו"ר ועדת הבחינות ברפואת העיניים במועצה המדעית בהסתדרות הרפואית, עשה זאת בשעות עבודת הבוקר בבית החולים הציבורי־ממשלתי שבו הוא מועסק, מבלי שביקש וקיבל היתר לעבודה פרטית, כמתחייב בחוק. העבודה הפרטית נעשתה על ידי הרופא באופן קבוע בימי שני בין 08:00 ל־14:00 על חשבון ימי חופשה או שבתון חלקי, שאותו ביקש וקיבל מהנהלת בית החולים לצרכים משפחתיים.
פרופ' בן סימון, שמנהל במשרה מלאה את מכון הפלסטיקה של ארובת העין במחלקת העיניים בשיבא, המחלקה הגדולה והעסוקה בישראל בתחום רפואת העיניים, הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון באישומים ובעבירות המשמעת המיוחסות לו, כולל העיסוק ברפואה פרטית ללא היתר ובשעות
העבודה של בית החולים, פגיעה במשמעת שירות המדינה, הימנעות מקיום המוטל עליו כעובד מדינה והתנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה.
העבודה של בית החולים, פגיעה במשמעת שירות המדינה, הימנעות מקיום המוטל עליו כעובד מדינה והתנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה.
פרופ' בן סימון
בהחלטת בין הדין נקבע כי עונשו של פרופ' בן סימון הוא נזיפה חמורה והפקעה של 80 אחוזים ממשכורת אחת. בית הדין ציין כי "שמענו מעדי האופי וקראנו במכתבי ההערכה על מסירותו הרבה של בן סימון לשירות הציבורי, (אבל) יצוין כי קשה להלום התרשמות חיובית זו עם עיסוקו של הנאשם, רופא מומחה וייחודי בתחומו, בעבודה פרטית בשעות העבודה שיכולות היו להיות מוקדשות לטובת מטופלים בשירות הציבורי".
החלטת בית הדין למשמעת ניתנה ב־13 במאי השנה, וזאת בהמשך לחשיפת "ישראל היום" בנובמבר 2018 כי הנהלת שיבא הגישה לנציבות שירות המדינה תלונה יוצאת דופן נגד פרופ' בן סימון. ההנהלה התלוננה על כך שבמשך כחמש שנים הרופא הבכיר ניתח באופן קבוע באחד מימי השבוע בשעות הבוקר בבית חולים פרטי בגוש דן.
בפני בית הדין אמרה נציגת התביעה מטעם נציבות שירות המדינה כי ככל שהרופא בתפקיד בכיר יותר, כך "הוא מחויב לסטנדרט התנהגות גבוה יותר, והדרישה לקבל היתר לעבודה פרטית אינה טכנית אלא מהותית".
משרד הבריאות מסר לבית הדין כי הוא "רואה בחומרה את מעשיו של הנאשם", ומטעמו של פרופ' בן סימון נאמר לבית הדין כי "עדויות האופי שהוצגו לבית הדין מלמדות שהוא יחיד ומיוחד, וכי הוא איש של נתינה ומסירות לעבודה, ובפרקטיקה הפרטית שביצע לא נפל פגם של ניגוד עניינים או קבלת כספים על חשבון שעות העבודה".
מכרז חשוב
ההרשעה של פרופ' בן סימון מעסיקה בימים אלה את בכירי רופאי העיניים בישראל, מאחר שהיא גם קשורה למכרז שהתנהל לניהול מחלקת העיניים בביה"ח שיבא, בעקבות פרישתו לגמלאות של פרופ' יוסף מויסייב, מנהל המחלקה. פרופ' בן סימון היה המועמד היחיד שניגש למכרז על ניהול המחלקה בשיבא, אבל בנובמבר 2018 החליטה פה אחד ועדת המכרזים שבה היה חבר גם פרופ' יצחק קרייס, מנהל בית החולים, שלא לבחור בו לתפקיד וזאת "בשל חומרת החשדות בנוגע לדיווחים כוזבים ומאחר שהוא לא סיפק טיעונים משכנעים בנושא הערכי".
עם זאת, פרופ' בן סימון עתר לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בדרישה לביטול ועדת המכרזים, וב־7 ביולי התקבלה החלטת השופטת מיכל נעים־דיבנר, שדחתה את בקשתו, מתחה עליו ביקורת חמורה בפרשה זו וקבעה כי לגבי הגשת הבקשה לחופשה ללא תשלום, בית הדין "מפקפק בכנות עדותו" של בן סימון.
עוד קבע בית דין לעבודה כי "התמונה הרחבה יותר אכן מעוררת שאלות ערכיות שלא ניתן להן מענה, ועסקינן במכרז לתפקיד בכיר במרכז הרפואי הגדול בארץ. במקרה זה הדרישה לערכיות, הנובעת מהדוגמה האישית שמצופה ממנהל המחלקה להיות כלפי העובדים הכפופים לו, גבוהה יותר ומשקלה רב יותר".
עו"ד איילה הוניגמן מסרה בתגובה כי "ההליך המשמעתי כנגד פרופ' בן סימון שנפתח בקול תרועה רמה, ובניסיון לטפול עליו חשדות שווא של דיווחים כוזבים, הסתיים בקול ענות חלושה בהסדר טיעון שבו יוחסה לו עבירה טכנית ברף הנמוך ביותר, של עבודה בפרקטיקה פרטית ללא היתר. מדובר בפרקטיקה רווחת ביותר בקרב רופאים בבתי חולים ציבוריים. בין היתר, הטענה שלפיה עבד בשעות הבוקר בעבודתו הפרטית בשעות שדיווח שהוא בבית החולים הציבורי, נמצאו מופרכות ובלתי מבוססות".
היא הוסיפה כי "ההליך כנגד פרופ' בן סימון נפתח כתולדה מניסיונות של גורמים שונים בהנהלת בית החולים למנוע, משיקולים זרים, את זכייתו בתפקיד מנהל מחלקת העיניים - תפקיד שאליו היה המועמד היחיד והמוביל. פרופ' בן סימון מתכוון להתמודד במכרז לתפקיד מנהל מחלקת העיניים בשיבא, תפקיד שבו הוא רואה שליחות של ממש".
