41 שנים חלפו מאז הזכייה ההיסטורית והיחידה של מכבי נתניה בגביע המדינה. הערב באצטדיון סמי עופר נקבל שחזור לגמר ההוא משנת 1978 כאשר החבורה מעיר הילומים תתמודד על התואר הנחשק מול בני יהודה. האחת רוצה את הגביע השני בתולדותיה, ואילו האחרת רוצה לזכות בגביע הרביעי שלה.

 

מי שאימן את בני יהודה באותו גמר מפורסם בשנת 1978 הוא זאב זלצר, שכעבור כמה שנים עמד על הקווים ב"קופסה" והיום הוא אף משמש המנהל המקצועי של מחלקת הנוער של נתניה. "אי אפשר בכלל להשוות את הגמר של 78' לגמר של היום", טוען זלצר, "מכבי נתניה היתה בזמנו ענקית, האלופה והקבוצה הכי טובה במדינה. אנחנו היינו קבוצה מהליגה השנייה, שרק הבטיחה כמה שבועות קודם את עלייתה לליגה הראשונה".

כאמור, הבדלי הרמות בגמר ההוא היו ברורים, בניגוד גמור למה שיקרה הערב באצטדיון בחיפה, אבל בנתניה כן מרגישים שהגמר היום מזכיר את המשחק מלפני 41 שנה, בעיקר בכל מה שקשור לדברים שמסביב. "כמי שחי את העיר, המצב עכשיו מזכיר מאוד את מה שהיה אז", מספר שחקן העבר בני לם, "האוהדים פה מחכים בטירוף כבר לחגוג בכיכר בנתניה, לקפוץ לבריכה, בדיוק כמו שהיה איתנו. הקהל של נתניה צמא לתואר. אפילו האוהדים מהתקופות שלנו, שפחות מגיעים למשחקים, צמאים לתואר יותר מכל דבר אחר. שנים הם לא האמינו שיש סיכוי לתואר, ופתאום הקבוצה בגמר ואפשר לקחת גביע".

הסיפור הפיקנטי היה בכלל לפני המשחק. היינו בשכונת התקווה, אמורים לצאת לכיוון אצטדיון רמת גן, אבל באו מאות אוהדים שלא נתנו לנו לצאת מרוב אהבה וחיבוק. היינו תקועים. היו"ר של בני יהודה, דוד סולמי, התקשר לברר איפה אנחנו והסברנו לו שאי אפשר לצאת מהשכונה. בני יהודה ביקשה לדחות קצת את המשחק, אבל אמרו שאי אפשר כי הנשיא כבר הגיע. היו כרכרות סביבנו כל הדרך, והאוטובוס נסע כל כך לאט, עד שלא היתה לנו ברירה וכולנו התלבשנו באוטובוס. הגענו רבע שעה לפני המשחק. כשנכנסנו למגרש, מכבי נתניה כבר ירדו מהחימום. היה לנו כמה דקות להתחמם, ואז ישר עלינו לשחק ובתוך 15 דקות כבר היה 0:2 לנתניה. הצלחנו רק לצמצם". כל שחקני העבר של שתי הקבוצות משנת 78', אשר נותרו בחיים, הוזמנו למשחק הערב על ידי ההתאחדות לכדורגל.