מתקפת הטרור על נמל הנפט של חוג'אירה במזרח איחוד האמירויות אתמול נתקלה בשתיקה ולאחר מכן בגמגום של הרשויות במדינה המפרצית, בלי להפנות אצבעות מאשימות באופן ישיר.
כעת מסבירה ד"ר נירית אופיר, חוקרת שטח, מומחית לתהליכי ליברליזציה בעולם הערבי ועמיתת מחקר במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה, כי מי שמחפש תשובות למצב הסבוך במפרץ הפרסי, צריך להפנות את מבטו דווקא לריאד.
באיחוד האימרויות גם השלטונות וגם הציבור נמצאים במצב של שוק. הם לא רגילים למצב של לוחמה או מתקפות טרור. כעת הם יצטרכו להתרגל וזה לא יהיה קל", מסבירה ד"ר אופיר, שמחלקת את זמנה בין ישראל לבין מדינות המפרץ.
אופיר סבורה כי המפתח להתנהלות מדינות המפרץ מול איראן במשבר החדש תלויה בעיקר בהחלטתה של ריאד: "בשנתיים האחרונות שלחה ערב הסעודית, שהיא מרכז הציר של מדינות המפרץ הפרסי, מסרים מבלבלים גם בתחום יחסי החוץ וגם בתחום הרפורמות הפנימיות שהמדינה עוברת".
"אני שומעת הרבה בשיחות בחדרי חדרים במדינות המפרץ בלבול מההתנהלות של סעודיה, מהכישלון לייצר מידיניות אפקטיביות. המשבר מול קטאר, המשבר מול המורדים בתימן, יש תחושה שבית המלוכה קופץ ממשבר למשבר, כעת המשבר הנוכחי במפרץ ולא מספק פתרונות להרגעת האזור", היא אומרת.
האיראנים מנצלים את החולשה הזו למפגיני כוח", אומרת ד"ר אופיר. "אם המתקפה האחרונה באיחוד האמירויות באמת הגיעה מטהרן, ויש סבירות גבוהה שכן, זה בתגובה לזה שהשחקן האזורי החזק ביותר נמצא במצב של שיתוק יחסי", מסבירה המומחית ואומרת כי דווקא לישראל יש אינטרס במשבר שנוצר.
"בפועל, הסיכוי ללחימה אמיתית הוא נמוך, אלא אם הסעודים יתפתו לבצע מהלך גדול. איראן משמיעה כבר שנים אמירות לוחמניות אל מול הגוש הסוני ובכל זאת הסטטוס קוו במפרץ הפרסי נשמר. המחיר של עימות ישיר הוא פשוט כל כך גבוה, שספק שיהיה מי שמוכן לשלם אותו", היא אומרת.
