יום חג היום במדינות רבות; לאו דווקא עקב השבתון הנהוג בימי ראשון. היום הוא יומו של פטריק הקדוש, הנחשב לאביה הרוחני, הנוצרי, של אירלנד ושל תפוצות האירים במרחקים. האירים מציינים את יום הזיכרון לקדוש פטריק בשתייה לשוכרה, במצעדים חגיגיים ובהבלטת הצבע הירוק, "הצבע של אירלנד", כצבע התלתן. 

 

שגרירות אירלנד בתל אביב כיבדה אותי, עם ישראלים רבים אחרים, בהזמנה לקבלת פנים הערב. לאחר מחשבה דחיתי את ההזמנה. הסיבה למחאתי, בסך הכל אזרח ישראלי אחד: אירלנד נחשבת לשונאת הגדולה ביותר של ישראל באיחוד האירופי. זאת קובעים מאמרים רבים הדנים ביחסי ישראל־אירלנד.

אני מאחל חג שמח וכל טוב לאירים באשר הם, אך מדוע עלי לכבד נציגות של מדינה שכה שונאת את המדינה שלי? אינני דיפלומט ישראלי, שאולי חייב להשתתף באירוע חג מטעם השגרירות האירית. עיון במקורות המידע הזמינים מלמד על רשימת החרמות על ישראל, שהוכרזו על ידי גופים שונים באירלנד; הידוע שבהם: החרם על רכישת מוצרים מהתיישבות בשומרון ויהודה. אגב, החקיקה הזאת בפרלמנט האירי קיבלה עידוד מישראלים כאן. שר החוץ האירי אמר לי כי הוא מתנגד לצעד זה, אבל לא התרשמתי שממשלתו נאבקה בנחרצות למנוע את החקיקה.