בתוכנית העבודה מפורטים המדדים, בהשוואה בין 2017 ל־2018, וכן התחזית ל־2019. משרד האוצר מראה במדדיו את הצמצום בפערי ההכנסות ואי־השוויון, שהצטמצם בין השנים 2016 ל־2017, וצופה את המשך צמצומו. בתחום הגירעון הוא מראה הידרדרות בין 2016, שבה נרשם גירעון של 1.97% מהתוצר, ל־2018, שבה נרשם גירעון של 2.9% מהתוצר. לשנת 2019 האוצר צופה גירעון דומה. גם במספר התחלות הבנייה, התחום שבו התמקד האוצר, חלה ירידה משמעותית - מ־51,394 התחלות בנייה בשנה ל־50 אלף ב־2018. האוצר צופה גידול משמעותי ב־2019 בהתחלות הבנייה. 

מינהל התכנון מציין שב־2018 נחתמו 43,122 עסקאות ליחידות מגורים, וב־2019 מתוכננות להתבצע 45 אלף עסקאות כאלה. במסמך זה כלל לא מוזכרת החלטת ממשלה ממארס 2017, ולפיה יעד השיווק ל־2017 היה 45 אלף, אלא שבשל תכנון מרכזי של האוצר ירד מספר העסקאות ב־2018, וב־2019 במקרה הטוב הוא צפוי לחזור ליעד השיווק של שנתיים קודם לכן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר עם פרסום התוכנית: "נמשיך לקדם הפחתה ברגולציה, להאיץ הליכי דיגיטציה בשירות הציבורי ולקדם פיתוח כלכלי־חברתי, שישפר את איכות החיים של תושבי ישראל". ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יואב הורוביץ, מסר כי "הדרך להשגת יעדים ולהשתפר בכל תחום היא בראש ובראשונה באמצעות מדידה. מה שלא ניתן למדוד ולהגדירו כיעד לא יושג".

היעדים של מינהל התכנון לרישום מיליון דונם שטחי תעשייה, מסחר ומלונאות ו־35 אלף יחידות דיור, מצביעים על חומרת הבעיה בתחום רישום המקרקעין, שבו ישראל מדורגת במקום ה־89 בעולם, אחרי שנרשם שיפור משמעותי. 

בתחום האנרגיה הושגו פריצות דרך משמעותיות השנה, בעיקר בהתקדמות פריסת תשתיות הגז וצמצום השימוש בפחם. 351 ק"מ של צינורות הולכה לגז טבעי נפרסו השנה ו־469 ק"מ מתוכננים לשנה זו. שיעור השימוש בפחם ירד ל־29% מ־60% לפני כמה שנים, והוא ימשיך להצטמצם בשנה זו ב־2% נוספים. הממשלה הציבה יעד של מעבר לשימוש ברכבים חשמליים עד 2030. עד 2020 צפויות להיפרס לא פחות מ־2,000 עמדות טעינה בחשמל. על היעד הזה נשמעות לא מעט ביקורות בעולם, שעדיין לא בשל טכנולוגית למעבר מאסיבי שכזה - הן בשל רמת הזיהום של הסוללות והן בשל היכולת המוגבלת לאגירת החשמל.

מתוכנית העבודה של רשות המים עולה כי בעת משבר, נכון ל־2018 ניתן היה לספק מים ל־300 אלף תושבים בלבד. התוכנית לשנה זו היא להגדיל את יכולת אספקת המים ל־100 אלף נוספים. 

משרד הביטחון ייצא השנה בהיקף של 7 מיליארד שקלים והוא מתכנן לשמור על יעד דומה גם השנה. עוד עולה מתוכנית המשרד כי בשנה שעברה פחות מ־80 אלף חיילים משוחררים השתמשו בכספי הפיקדון שלהם בחמש השנים שאחרי שחרורם, והמשרד צופה לשמור על יעד דומה בשנה זו.