השוויון בכבוד האדם נתון בסכנה. הוא לא דבר מובן מאליו. חלק מהאנשים, שאומרים 'אין צורך בערך השוויון בחוק הלאום', יתנגדו להחלתו בכל אופן. משום שתבינו, להכניס היום את השוויון לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, דבר שצריך לעשותו, לא יפגע בכבוד האדם או בחוק הלאום, אלא יפגע בעיקר במפלגות הדתיות שלא מוכנות להכיר בשוויון. משום שברגע יש שוויון, יש בעיות מגדריות, הומוסקסואליות ועוד. אני בא ואומר 'אני מקבל שאין מקום להכניס התייחסות לשוויון בתוך חוק הלאום, משום שהשוויון נוגע לזכות האישית' ומקומן של הזכויות האישיות הוא בחוקים אחרים. הבה נבטיח שזה יהיה חלק מהזכויות האישיות. אני חושב שלא רבים צריכים להתנגד לזה. אני מוכן להקדיש את עצמי לנושא הזה ולשבת יחד עם כל אלה שבעד ונגד החוק ונוכל למצוא ניסוח שישמור גם על כך שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי וגם על זכות השוויון של כל אדם כאדם, הבה נמצא ניסוחים שיביאו אותנו לדרך הזאת".

ברק התייחס גם למתח בין יהודית לדמוקרטית: "בית המשפט העליון היה נאמן מאוד לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וכתבתי על כך לא מעט. ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית הם א. ערכים ציוניים; ב. ערכים יהודיים במובן של מורשת - תנ"ך הלכה ומשפט עברי; ו-ג. ערכים דמוקרטיים. היתה לי נוסחה ועדיין יש לי נוסחה שאני מאמין בה שמאזנת בין הערכים האלה. חוק כבוד האדם לא אומר שזו מדינה יהודית שיש לה דמוקרטיה או דמוקרטיה שיש לה ערכים יהודיים אלא אומר שזו מדינה שערכיה יהודית ודמוקרטית וצריך לעשות כל מאמץ כדי למצוא איזון וסינתזה ביניהם. בית המשפט לא נתן עדיפות לעריכה דמוקרטיים על פני הערכים היהודיים. זו מעולם לא היתה עמדתו.

היו שתי הנחות לא נכונות שהצדיקו את חוק הלאום: האחת, שפסיקת בית המשפט מעדיפה ערכים דמוקרטיים על ערכים יהודים וזה לא נכון. השניה, שצריך את החוק הזה אחרת בית המשפט יחליט שחוק השבות אינו חוקתי. ואלה דברי הבל. אין חוק חשוב מחוק השבות, שהוא חוק היסוד הראשון שלנו והחוק הכי ציוני שלנו".

ברק הוסיף עוד כי גם אם חוק הלאום יבוטל, על מנת להשלים את מפעל החוקה יידרש מבוא, שיכלול חלקים מחוק הלאום כמו גם מהכרזת העצמאות, ואמר: "שיהיה ברור: הכרזת העצמאות היא יותר חשובה משום שהיא הבסיס לכל חוקי היסוד, לתפיסתי. גם חוק הלאום לא יכול לפגוע בהכרזת העצמאות".

 

פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד הבינתחומי הרצליה, אמר כי "הבעיה בחוק הלאום היא לא בהוראותיו אלא במה שחסר בו. חוק הלאום הוא חוק יסוד. להכרזת העצמאות - שכוננה את מדינת הלאום היהודית וקבעה את עקרונות היסוד שמגדירים את מהותה - אין מעמד של חוק. התוצאה היא שההגדרה המחייבת של מדינת ישראל כמדינת לאום של העם היהודי אינה בהכרזת העצמאות אלא בחוק הלאום.

"חוק הלאום קובע שהעם היהודי זכאי "לממש במדינת ישראל את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית". מכאן ברור שתהליך ההגדרה העצמית, התרבותית והדתית נמשך. השאלה היא האם במסגרת זו תישמר הבטחת הכרזת העצמאות לחופש דת ולחופש מדת. בעוד שהשקפת העולם הציונית ראתה בכל היהודים -  דתיים ואתאיסטים, אפיקורסים ושומרי מסורת – בנים שווים לעם היהודי, המציאות המתהווה בישראל נוטה לכיוון אחר. יש השמחים על חוק הלאום שהתנתק מהכרזת העצמאות, הם רואים בו הבסיס לבניית ציוויליזציה יהודית חדשה. יש החוגגים את חוק הלאום ביומרנות של המנהיגות הנוכחית לניכוס הלאומיות למחנה שלהם ומכאן גם אפשרות לתקוף את נאמני הכרזת העצמאות כשמאלנים שונאי עמם. בגישה זו יש ניסיון לרווח אלקטורלי על בסיס עיוות והסתה.

"אני קורא לכל חברי הכנסת שתמכו בהצעת החוק – להתעשת. לא לוותר על אחדות העם – ולהעביר חוק יסוד בן משפט אחד: הכרזת העצמאות של מדינת ישראל היא חוק יסוד. אם נעשה זאת, חוק הלאום יוכל להישאר על כנו – אבל נחזור ונממש את ערכי היסוד שעליה נכונה מדינת ישראל ונביא מידה של יחד – שאנו כה זקוקים לה".

יו"ר האופוזיציה ח"כ ציפי לבני, אמרה בכנס: "יש כאן מהלך בימים האחרונים, שיותר ממאבק בטרור יש כאן מאבק בשלטון החוק, במערכת המשפט ובביהמ"ש העליון גם כשעוסקים היום ביכולת להילחם בטרור. יש כאן מהלך גדול שנועד לפגוע באחד מבסיסי הדמוקרטיה הישראלית.

"מה שמפריע לי בחוק הלאום זה שהוא לקח הסכמות שהושגו עם קום המדינה על ידי כל ראשי הציבור וכל ראשי המפלגות דאז וחתמו על מגילת העצמאות, חוק הלאום קורע חלק ממנה ומחוקק רק חלק אחד ויש לזה משמעות. שלא ימכרו לי שזה מקרי ושזה מחוקק את המובן מאליו. יש ממשלה ששוויון הוא דבר שהם לא יכולים להסכים לו, זו העובדה.

"זה שמפלגת שלטון כמו הליכוד, שהוקמה כמו מפלגה לאומית וליברלית, אינה מסוגלת לתמוך בזה, זה החלק המעציב. ישראל חייבת להישאר מדינת הלאום של העם היהודי שיש בה שוויון לאזרח ברמת הפרט כאזרחים וכל מי שייקח חלק מהמשוואה הזו או יבטל את קיומה כמדינה יהודית או דמוקרטית ימצא אותי ממול במאבק".

גדעון סער אמר כי לדעתו "אין שום בעיה עם חקיקת עיקרון השוויון במסגרת חוק יסוד. עיקרון השוויון הוכר בפסיקת בית המשפט העליון כמגולם בכבוד האדם וחירותו שעוגן בחוק יסוד של הכנסת. לכן, זה חלק משיטת המשפט שלנו. אם מישהו רוצה שיגידו את זה במפורש בחוק יסוד אז אני לא נגד, אבל המקור של התיקון צריך להיות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אין כל סתירה ואין שום שלילה, בניגוד לתעמולה החוזרת ונשנית, אין כל פגיעה בזכויות בחוק (חוק הלאום) שהתקבל בכנסת. אין שום צורך שחוק הלאום יכלול את המילה הזו (שוויון). המילה הזו, ככל שהיא נדרשת, צריכה להיות חלק מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, היא שייכת למטריה של זכויות אדם. המקור של הזכות לא קשור בכלל לחוק הלאום. חוק הלאום עוסק באופייה וזהותה של ישראל כמדינה יהודית בדיוק כמו שמרכיבים של חוק הלאום לא קיימים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו או בחופש העיסוק".